חייבים למתג פרוייקט מדעי?

פיתוח המעבד במחשב שלכם ופיתוח הטלפון הסלולרי, הם תוצרים של השקעות ממשלת ארה"ב, להנחתת אדם על הירח. תרופות למחלות, פיתוח אנרגיות חלופיות, הגדלת ייצור המזון בעולם והיכולת להבטיח מי שתיה נקיים, הם תוצאה של השקעות במדע בסיסי ויישומי. העבודה המדעית שלכם תלויה כמעט באופן מוחלט בהשגת מענקי מחקר. והבשורה הלא נעימה: המוסדות האקדמיים מכשירים יותר מדענים מאשר הם מסוגלים להעסיק. עם ה"דיאטה" הפיננסית העולמית, היקף תקציבי המחקר בעולם הולך וקטן, ומספר המדענים הולך וגדל. התוצאה: יותר מדענים מתחרים על כל מענק המוצע בשוק המדעי. 

 

רבים מכם כבר התמודדו על תקציבי מחקר וחוו את האתגר הקשה של הצגת נושא המחקר, כאשר הזמן המוקצב לכם להצגת נושא המחקר הוא 5 דקות בלבד! (ולפעמים יש עוד מקום ל-5 דקות של שאלות ותשובות). וכל זה, כשמקבלי ההחלטות, אינם מתמצאים בתחום המחקר שלכם, ולא בהכרח מודעים לתועלת שעשויה לנבוע מהשקעה במחקר שלכם. 5 דקות בלבד שיקבעו אם תצליחו להסביר את מהות הפרוייקט, לשכנע בתועלת לציבור ולמקבלי ההחלטות... ולגרום להם להתרגש מהרעיון המדעי או מהנוכחות שלכם. זה מה שיקבע אם אתם תזכו בתקציב, או תשאירו למישהו אחר לזכות בו. על פי סקרים שנערכו בארה"ב, כ-74% מההשפעה על מקבלי ההחלטות נובעות מאופן הצגת הפרוייקט ומההופעה האישית. השאר מיוחס לתוכן עצמו. כמו בעולם השיווק, כך גם במדע.

 

להתמודדות זו, נועד תהליך המיתוג, המאפשר לכם לפשט את הקונספט המדעי המורכב, כך שיהיה מובן לכל מקבלי ההחלטות, ולשכנע בתועלת שאתם עשויים להניב עבור הארגונים המממנים ועבור האנושות כולה. התהליך יכול לצייד אתכם בנוסח תמציתי המובן לכל אחד ובכלים להצגה אפקטיבית, מרשימה, משכנעת ומרגשת.

 

בשנים האחרונות, מעוניינים המוסדות האקדמיים וגורמי המימון בחשיפת הישגי המחקר לציבור הרחב. מכון ויצמן מקיים את אירועי מדע על הבר – עשרות מרצים וחוקרים נותנים הרצאות מדעיות בבתי קפה בתל-אביב וברחובות. האוניברסיטה הפתוחה עורכת את אירועי "מדע בעם" בבתי קפה ברעננה. אוניברסיטת בן גוריון מקיימת את "ליל המדענים", בו מוזמן הציבור לבקר במעבדות המחקר ולפגוש את המדענים. בכל 14 במרץ, חוגג משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, את יום המדע הלאומי, ביום הולדתו של אלברט איינשטיין. לכולם ברור היום שהמדע חייב לחלחל לתודעת הציבור בכלל ולמערכת החינוך בפרט.

ובאותה רוח, הגורמים המעניקים תקציבי מחקר מעוניינים שהציבור ידע. במקרים רבים, הם דורשים כחלק חשוב מהפרויקט להקים אתר אינטרנט ולמלא אותו בתוכן עדכני, לקיים פעילויות אקדמיות שחלקן פתוח לציבור הרחב, לקיים חשיפת המידע המדעי ברשתות חברתיות ועוד. טרנד חשוב זה, מחייב גם אתכם, כמתמודדים על מענקים של גופים כאלה. 

 

ב-14 במרץ 2013 הודיעו הפיזיקאים במאיץ החלקיקים בשווייץ כי הם משוכנעים שגילו את חלקיק בוזון היגס. ב-8 באוקטובר הודיעה קרן נובל על הענקת פרס נובל לפיזיקה לפיטר היגס ופרנסואה אנגלר על גילוי החלקיק. ‏

סביר להניח שרובנו לא היו מתעניינים בחלקיק הקטן שהתגלה והפך לאחת הדוגמאות המרתקות של מיתוג בעולם המדעי, לולא ניתן לו השם "החלקיק האלוהי". שם זה ניתן לו עקב היותו האלמנט החסר בהסבר המדעי על היווצרות היקום. הקהילה המדעית לא אהבה את השם שיצרו ליאון לדרמן ודיקט רזי, שהכריזו להגנתם שהוא התחיל כבדיחה בין המדענים. התקשורת והציבור הרחב אימצו את החלקיק האלוהי בהערכה רבה, מכיוון ששמו איפשר להם להבין, "על קצה המזלג", את מהות החלקיק ואת חשיבותו.

 

כ-60 שנה לפני גילוי החלקיק האלוהי, גילו  James Watson ו- Francis Crick את מבנה הסליל הכפול של מולקולת Deoxyribonucleic Acid. מולקולה בעלת תפקיד חשוב ביותר בניית אורגניזמים. את השם הארוך, שכנראה לא היה חודר לזכרונם של ההמונים, החליפו המדענים בראשי התיבות DNA. אבל השם המקוצר, DNA, מוזכר בפתרון פשעים חמורים, בפיתוח תרופות למחלות קשות, מאפשר להוכיח הורות במקרי מחלוקת ועוד. וכמטאפורה, משמש הביטוי לתאור אבני יסוד של ארגונים ועוד.

 

לפני מספר חודשים, פנתה אלינו ד"ר אסתי יגר לוטם מאוניברסיטת בן גוריון, על מנת שנסייע במיתוג המעבדה שלה, לקראת השתתפותה בתחרות על מענק גדול של האיחוד האירופי. מההסבר הארוך שקיבלנו, הבנו שאסתי מובילה מחקר מדעי בתחום של Newtwork Biology-תחום מדעי החוקר את התקשורת בין תאים ומולקולות, המאפשרת בניית אורגניזמים זהים, למרות ש"תכנית" האורגניזם אינה שמורה ב-DNA. ולשם דיוק, הצוות המדעי של אסתי עוקב אחר שיבושים באותה תקשורת, שמובילים להתפתחות מוטציות ומחלות. הבנו גם שבדרך המדעית, מפתח הצוות כלי תוכנה המנתחים את הקשרים וזהים "מסלולים" אפשריים להתפתחות מחלות. הבנת תהליכים אלה, תאפשר לפתח בעתיד תרופות למניעה או לטיפול במחלות. כלי תוכנה אלה עומדים לשירות כל המדענים העוסקים ב- Newtwork Biology בעולם. הם יכולים להזין תוצאות ניסויים (עשרות אלפי נתונים מכל ניסוי). המערכות מזהות עבורם מסלולי התפתחות אפשריים בין התקלה בתקשורת לבין המחלה שנוצרה במקום אחר בגוף. זיהוי מדוייק של מקור המחלה, יאפשר בעתיד פיתוח תרופות מנע יעילות יותר, אומרת ד"ר לוטם.

ברור לנו שמעניקי תקציב המחקר עשויים לייחס חשיבות רבה יותר לכלי הניתוח שמעמידה קבוצת המחקר של אסתי לרשות העולם כולו. בהתאם, מיתגנו את המעבדה תחת הכותרת: 

 

 

לצפיה בכלי התצוגה שיצרנו עבור הפרוייקט – הקליקו כאן

 

אנשים מעריכים ומוקירים את אותם מדענים שהצליחו להביא את הגילויים שלהם לתודעת הציבור. כדי להמשיך את המירוץ המדעי, חשוב לגייס תקציבים, לשכנע גורמים ממשלתיים בתועלת שיביאו גילויי המדע, ולשכנע מפתחים טכנולוגיים לאמץ את הגילויים המדעיים ולפתח אותם לכדי פתרונות זמינים ונגישים לתועלת הציבור.

לרשות המדענים, עומדים כלי התקשורת השיווקית, בדיוק כפי שהם משרתים פירמות עסקיות. אתרי אינטרנט אטרקטיביים, מצגות תמציתיות ומרשימות וטקסטים "ידידותיים למשתמש" הפורטים ברגישות על מיתרי הרגש ומאפשרים להבין ולהעריך.