יצירתיות וחדשנות - קסמים בשדה הקרב?

על קוסמים מפורסמים, מותגים עולמיים וטיפוח חדשנות בעסק

כתב: יורם בר-סלע וטל שקד

נמל אלכסנדריה?... כבר שמעתי את זה פעם. כשהייתי ילד, אבי עסק בתכנון של מטוסי קרב במסגרת שירות המילואים שלו... אבל אף אחד מהמטוסים שבנה לא המריא באוויר. אלה היו דגמי מטוסים שנבנו להטעיית האויב במקרה של התקפה אווירית על שדות התעופה הצבאיים בישראל. ופעם, כשחזר ממילואים, סיפר לי אבא על הצלת נמל אלכסנדריה במלחמת העולם השנייה באמצעות אילוזיה ענקית.
מאז, עברו כמה עשרות שנים ונסגר מעגל - כקוסם ותיק העוסק בנושאים של חדשנות תעשייתית וחשיבה יצירתית (במקביל למעשיי בתחום המיתוג), נתבקשתי לבצע עריכה לספר "קוסם המלחמה" של דיוויד פישר, בהוצאת כנרת זמורה. הספר מתאר את מעשי הקסמים של הקוסם ג'אספר מסקליין בשרות הצבא הבריטי, בשדות הקרב של צפון אפריקה במלחמת העולם השניה.  ג'ספר מסקליין (1973-1902) היה דור שלישי למשפחת קוסמים וממציאים טכנולוגיים מפורסמים. סבו, ג'ון נוויל מסקליין, התפרסם בהמצאת מנעול אוטומטי לשירותים הציבוריים בלונדון.  אביו, נוויל מסקליין, פיתח מערכות רדיו-טלגרפיה. ג'ספר, הנכד, המשיך את השושלת והמציא את אחד הקסמים המפורסמים ביותר בעולם - כלוב היונים הנעלם – שהפך לקלאסיקה והוצג מאז ע"י גדולי הקוסמים. 
מסקליין העתיק את תבניות החשיבה שלו מהבמה היוקרתית בלונדון לשדה הקרב של צפון אפריקה במלחמת העולם השנייה, במאבק נגד הצבא הגרמני. כאשר נדרש לבצע אשליה אופטית שמעבר ליכולתו הטכנולוגית, גייס את היצירתיות המבריקה שלו. הוא "שתל" ליקויים בתעלולי ההסוואה של הצבא, כדי שהגרמנים יחשפו אותם ויהיו בטוחים שגילו את התרמית. אבל ברגע האחרון הפתיע הצבא הבריטי וניצח את הגרמנים. היסטוריונים צבאיים טוענים ש"הטריקים" של מסקליין קבעו את תוצאות הקרב באל-עלמיין. ניצחון דרמטי של הצבא הבריטי, שכנראה הציל את המזרח התיכון מהכיבוש של הצבא הגרמני.

קסמים בריפוי תעסוקתי
מסקליין הוא רק דוגמה אחת ליצירתיות שמגלים קוסמים, בהעתקת עקרונות הקסמים לעולמות עיסוק אחרים. בשנת 1982, יסד הקוסם האמריקאי דייוויד קופרפילד, את Project Magic-פרויקט עולמי של לימוד קסמים בבתי חולים כדי לגרום לחולים לתרגל "בכיף" את שריריהם על פי הנחיות המטפלים התעסוקתיים. קופרפילד חשב שטיפול באמצעות קסמים עשוי לסייע למטופלים, הן בהתגברות על מגבלות גופניות שונות, והן בטיפוח הביטחון העצמי. מאז, מעורבים ביוזמה המבורכת של קופרפילד קוסמים רבים המיישמים את הגישה בארצותיהם. בשנים האחרונות, נערך גם בארץ ניסוי רפואי/מדעי לבדיקת יעילות הטיפול בקסמים. בראשותה של ד"ר דיידו גרין, מומחית לריפוי בתעסוקה מאנגליה, למדו ילדים ובני נוער הסובלים משיתוק מוחין, קסמים שונים שנבחרו במיוחד ע"י המטפלים. לאחר תקופת אימון, נבדקו הצעירים בביצוע עשרות פעילויות יומיומיות – משימות סטנדרטיות עבור אדם בריא, ובלתי אפשריות לנכים. השיפור בביצוע הפעולות כגון: שריכת נעליים, רכיסת כפתורים וכו' הוכח בניתוח הסטטיסטי.

רוצים להיות יצירתיים? חישבו כמו הקוסמים
בעולם המשתנה ללא הרף, עם תחרות הולכת וגוברת בכל תחום שבו אנו עוסקים, יצירתיות היא הכרח. ברור שמהנדסים ומעצבים צריכים להמציא פתרונות חדשים לצרכים הנולדים מידי יום. אבל גם מנהלי משאבי אנוש, מנהלי ידע בארגונים ויזמים המנהלים עסקים קטנים, נדרשים לפתח יצירתיות וחדשנות בהתמודדות עם תופעות עולמיות המשנות את תמונת הכלכלה והעסקים בקצב תזזיתי: שינויים שמחולל דור ה-"Y" המהווה כבר כ-38% משוק התעסוקה,  העבודה מהבית, גלובליזציה שמניידת את מרכזי הייצור והתעסוקה בעולם, פיתוח חומרים חדשים בקצב שקשה לעקוב אחריו ושינויים טכנולוגיים שדורשים מהעובדים מיומנויות משתנות.

אז איך מעודדים את היצירתיות?
אנחנו אוהבים ללמוד מהענקים. חברת 3M – החברה החדשנית ביותר בעולם (כבר מעל 100 שנים), פיתחה מנגנונים אפקטיביים לעידוד היצירתיות והחדשנות. למשל: עובדי פיתוח בחברה נדרשים להשקיע 15% מזמנם ביזמות משלהם-שאינה קשורה למשימות השוטפות המוטלות עליהם. החברה קבעה לעצמה כלל תובעני: 25% מהמוצרים שהחברה משווקת, הם פרי פיתוח של 3 השנים האחרונות. זהו כלל המאלץ את עובדי החברה להיות יצירתיים, להמציא ולפתח מוצרים חדשים כל הזמן. החברה מעודדת (ומממנת) פעילויות "סטארט-אפ" פנימיות של העובדים. היא גם נותנת לעובדים לגיטימציה להיכשל... ולפעמים גם מוכנה לממן, להציל ולפתח מוצר שנפסל ע"י ההנהלה, אם העובדים חושבים שהוא ראוי לפיתוח. כך נולדו פתקיות Post-It שעד היום, יותר מ-30 שנים לאחר המצאתן, הן המוצר המוביל של 3M.

מארגנים את הידע בעולם
חברת גוגל, שהחזון שלה הוא לנהל את הידע בעולם, מאפשרת לכל עובד להעלות רעיון, ליישם אותו ולבדוק את ישימותו וכדאיותו. הביקורתיות "יצאה לחופשה". האבולוציה עושה את מיון הפיתוחים החדשים. הטובים שורדים והפחות טובים נגנזים. אבל העובדים עקוצים בחיידק היזמות. כך נולדו שירותים כמו Google Earth, Google Patents, Google Street, ו- Google Art Project המאפשר ביקורים וירטואליים במוזיאונים רבים בעולם (אפילו מוזיאון ישראל נמצא שם).

ומעל לכל, תנו סיכוי גם למזל
פרופסור William Duggan מ- Columbia Business School, חקר רבות מההמצאות ששינו את פני העולם בתחומים שונים כגון: אסטרטגיה צבאית, טכנולוגיה, תהליכי ייצור ועוד. בעקבות המחקר, תבע את המושג Strategic Intuition אותו הוא מתאר בספרו: Strategic Intuition – The creative spark In Human Achievement שיצא בהוצאת Columbia Business school Publishing. הוא מגדיר מצב שבו מפגש מקרי של הממציא עם חוויה כלשהי, מתקשר לנושאים אחרים שנאספו במוחו, ויחד מובילים אותו להמצאה. לא ניתן לצפות את ה"ניצוץ" הזה מראש. לדוגמה: הנרי פורד המציא את הרעיון של קו ייצור תעשייתי בשיטת הסרט הנע, בעקבות ביקור במשחטת עופות. כשראה שהעוף נע בקו הייצור, ותהליכים שונים מבוצעים עליו תוך כדי תנועה, חשב שגישה כזו עשויה ליעל את הייצור במפעל. "אם זה עובד בקו פירוק, למה שזה לא יעבוד בקו הייצור?" הוא אמר. קו הייצור החדש איפשר לו להציע ללקוחות את ה-Ford-T שלו ב- 650$. כשליש פחות מהמכוניות המתחרות. מהלך שהוביל למהפכה ענקית בתעשיית הרכב ובתעשייה העולמית בכלל.

אם אי אפשר לחזות מראש מאין תבוא ההמצאה הבאה, אז מה עושים? חשוב להטעין את עצמכם בידע רב מכל סוג אפשרי, לחוות המון, להיפגש עם אנשים ולבקר במקומות רבים. בעיני, דומה הדבר לשולחן ביליארד. כשמונחים עליו 10 כדורים, והשחקן מכה בכדור אחד, יש סיכוי מסויים שאחד מהכדורים יפול לאחד החורים. אבל אם נניח על השולחן שלנו 100 כדורים או יותר, יש הרבה יותר סיכויים שלאחר סדרת התנגשויות קולניות בין הכדורים, אחד מהם יפול לבור. נסו את זה. בהחלט לא במסגרת חוקי המשחק המקורי, אבל בהחלט נכון לעידוד חשיבה יצירתית.